כתיבת ספר: איך עוברים מרעיון לכתב יד שלם

איך מתחילים כתיבת ספר: מהרעיון לטיוטה שאפשר לערוך

כדי להתחיל כתיבת ספר, נסחו במה הוא עוסק ולמי אתם כותבים, הכינו מתווה ראשוני ובחרו קטע להתחיל ממנו. בהמשך השלימו טיוטה, קראו אותה ברצף ותקנו את המבנה לפני שאתם משקיעים בליטוש כל משפט. זו דרך עבודה מוצעת שאפשר להתאים לרומן, לספר זיכרונות או לספר מקצועי.

לפני שמתחילים, הכינו מקום לשמירת כתב היד, מסמך נפרד לרעיונות וזמן ביומן שתוכלו להקדיש לעבודה. בספר המבוסס על ידע או על אירועים אמיתיים, הוסיפו גם תיקיית מקורות. אין צורך להכריע כבר עכשיו בכריכה או בשם הסופי. בשלב הזה הגדירו מה אתם רוצים לכתוב ומה עדיין דורש בירור.

האוניברסיטה הפתוחה הבריטית מציגה כתיבה כתהליך הכולל פיתוח רעיונות, תרגול, מחקר ועריכה. הקורס שלה לכתיבת סיפורת משלב מחברת כתיבה, בניית דמויות ושכתוב, ויכול לשמש נקודת התחלה למי שרוצים להתנסות לפני התחייבות לספר שלם.

שלב ראשון: הגדירו את הספר ואת הקוראים שלו

פתחו מסמך תכנון וכתבו בו תיאור קצר של הספר. בספר מקצועי, ציינו איזו בעיה הוא עוזר להבין או לפתור, מה הקוראים כבר יודעים ומה תרצו שיוכלו לעשות לאחר הקריאה. ברומן, תארו את הדמות המרכזית, את הרצון שלה ואת הקושי שמניע את הסיפור.

הימנעו מתיאור רחב כמו ״ספר על החיים״ או ״ספר על שיווק״. נסו ניסוח שאפשר לבחון: נניח שאתם רוצים לכתוב ספר לבעלי עסקים שמתקשים להסביר את השירות שלהם. הגדרה כזאת מאפשרת לבחור דוגמאות ומושגים המתאימים לקוראים, ולהשאיר בחוץ נושאים שאינם משרתים אותם.

בספר זיכרונות, שאלו איזו תקופה או חוויה תרצו לחקור. אפשר להתחיל באירוע מרכזי ולבדוק אילו זיכרונות קשורים אליו, במקום לנסות לכלול את כל קורות החיים.

לספר עיוני, הכינו גם רשימת ספרים קרובים בנושא וכתבו מה תרצו להוסיף לשיחה הקיימת: קהל אחר, הסבר נגיש יותר או זווית מסוימת. הערכת קהל הקוראים וניתוח של ספרים מתחרים נכללים גם בהצעת ספר עיון לפי הנחיות ההגשה של הסוכנות הספרותית קרוליין דייווידסון. כאן אפשר להשתמש בהם ככלי תכנון, בלי להניח שאלה דרישות ההגשה של כל הוצאה.

שלב שני: בנו מתווה שמתאים לסוג הספר

הכינו רשימת פרקים זמנית וליד כל פרק כתבו מה הוא מוסיף. בספר מקצועי אפשר לסדר את הפרקים לפי השאלות שהקוראים יצטרכו לפתור בדרך. אם פרק דורש מושג שעדיין לא הוסבר, סמנו את התלות הזאת ובחנו מחדש את הסדר.

ברומן, אפשר להתחיל ברשימת סצנות או בציר זמן. ליד כל סצנה כתבו מי פועל בה, מה הוא מנסה להשיג ומה משתנה בעקבותיה. במדריך של הוצאת פינגווין מוצע לשרטט את ציר העלילה על דף גדול, לסמן מתי הדמויות מופיעות והיכן שיא הסיפור, וכך לזהות מקומות שבהם הקצב נחלש. ההסבר על התחלת כתיבת ספר כולל גם המלצה להציב יעדים ריאליים לפי שאר המחויבויות שלכם.

נניח שאתם כותבים רומן על אישה שחוזרת לעיר ילדותה כדי למכור את בית המשפחה. ברשימת הסצנות אפשר לעקוב אחר ההחלטה למכור, המפגש שמערער אותה והבחירה שנולדת ממנו. זהו תרגיל תכנון היפותטי: מטרתו לבדוק שיש קשר בין האירועים ושפעולות הדמות משפיעות על ההמשך.

השאירו את המתווה פתוח לשינויים. אם במהלך הכתיבה מתגלה כיוון שמשרת את הספר, עדכנו אותו ורשמו מה השתנה. למי שחסרים מושגי יסוד כמו דמות, נקודת מבט ועלילה, המאמר על כתיבה יוצרת ומושגי היסוד שלה הוא המשך רלוונטי.

שלב שלישי: אספו חומר שאפשר לחזור ולבדוק

בספר עיוני, פתחו לכל פרק רשימת שאלות מחקר. לצד כל טענה שאתם שוקלים לכלול, שמרו את המקור ואת המקום המדויק שבו מצאתם אותה. הפרידו בין ציטוט, סיכום של המקור והמסקנה שלכם, כדי שתוכלו לזהות בהמשך מה דורש אימות או ניסוח מחדש.

אם אתם נשענים על ראיונות, שמרו יחד את ההקלטה, התמליל וההערות שלכם. לפני שילוב ציטוט, חזרו להקלטה ובדקו גם את ההקשר שבו הדברים נאמרו. המאמר על תמלול ראיונות והכנתם לעריכה מתאים למי שבונים ספר מתוך שיחות וחומר מוקלט.

גם בשלב התכנון אפשר להכין רשימת חוסרים: מסמך שטרם התקבל, שיחה שצריך לקיים או טענה שהמקור שלה חלש. בהנחיות להגשת ספרי עיון של הסוכנות הספרותית קרוליין דייווידסון נכללים תיאור המקורות והמחקר, לצד תקציר של כל פרק. הנחיות הסוכנות ממחישות כיצד התוכן והבסיס המחקרי מתחברים להצעת ספר.

לצורך העבודה שלכם, סיימו כל מפגש מחקר בהחלטה כתובה: איזה חלק בפרק החומר משרת ומה עוד חסר. כך תוכלו לחזור לכתיבה עם משימה מוגדרת, במקום לפתוח שוב את כל חומרי הרקע.

שלב רביעי: כתבו טיוטה ושמרו מקום לתיקונים

בחרו משימה שאפשר להשלים במפגש הכתיבה הקרוב: סצנה, הסבר של רעיון או תיאור של אירוע. קבעו אותה מראש, ובסיום כתבו לעצמכם מהו הקטע הבא. אפשר להתחיל בפרק שברור לכם במיוחד ולחזור לפתיחה לאחר שתכירו טוב יותר את הספר.

במהלך הטיוטה, סמנו שאלות שאפשר לדחות בלי לפגוע בהיגיון של הקטע: ״לבדוק את התאריך״, ״להוסיף מקור״ או ״לחזור לתיאור המקום״. אם החוסר משנה את עצם הטענה או את מהלך העלילה, עצרו כדי לברר אותו. בכל מקרה, אל תתייחסו לסימון פנימי כאל מידע שכבר אומת.

התאימו את יעדי הכתיבה לזמן הפנוי שלכם. באתר מדריך הכותבים של פינגווין כותבים מספרים איך שילבו כתיבה בעבודה ובחיי משפחה. אחד מהם ממליץ שלא להציב יעד לא ריאלי ולהחליף בין ערבים לסופי שבוע כדי לא להתעייף, ואחרת ממליצה לשבץ כתיבה בכל זמן שיש.

שמרו בנפרד קטעים שהוצאתם מהטיוטה ורעיונות לספר אחר. בסיום המפגש, רשמו גם מה הושלם ומה נותר פתוח. השתמשו ברשימה הזאת כדי להחליט על המשימה הבאה, והימנעו מהתחלה חוזרת של אותו פרק בכל פעם.

שלב חמישי: קראו ברצף ותקנו את המבנה

לאחר השלמת הטיוטה, הקדישו קריאה לבחינת הספר כולו. רשמו היכן חסר הסבר, היכן יש חזרה ומה אינו מתחבר להמשך. בשלב הזה אפשר להסתפק בהערות לצד הקטעים ולהשאיר תיקוני ניסוח מפורטים למעבר הבא.

ברומן, בדקו אם פעולות הדמויות מובנות מתוך מה שהקוראים יודעים עליהן. בספר מקצועי, בדקו אם הקוראים מקבלים את המידע הדרוש לפני שהם מתבקשים ליישם אותו. נניח שפרק הדרכה מפנה לתרגיל שמבוסס על מושג המופיע רק בהמשך: אפשר להעביר את ההסבר, להקדים הקדמה קצרה או לשנות את התרגיל.

לקריאה נוספת, בחרו אנשים המתאימים לקהל שהגדרתם ותנו להם שאלות ממוקדות. בקשו שיסמנו מקום שבו איבדו את הרצף, הסבר שלא הבינו או החלטה של דמות שלא השתכנעו בה. השאירו להם אפשרות לתאר את חוויית הקריאה במילים שלהם.

הפרידו בין ההבחנה של הקורא לבין התיקון שהוא מציע. אם קורא אומר שפרק מסוים ארוך מדי, בררו היכן התחיל לאבד עניין לפני שמחליטים לקצר. הקורס של האוניברסיטה הפתוחה הבריטית כולל שבוע שכותרתו ״כתיבה היא עריכה״, וכן שבועות העוסקים במתן משוב ובקבלתו. תכני הקורס בנושא משוב ועריכה מציעים מסגרת לתרגול התהליך.

שלב שישי: הגדירו איזו עריכה דרושה לכם

לפני פנייה לעורך, כתבו מה אתם מבקשים לבדוק. כתב יד עם שאלות פתוחות על מבנה ועלילה דורש עבודה שונה מטקסט שהמבנה שלו כבר התייצב וזקוק לליטוש ניסוח. בקשו שהצעת העבודה תפרט את היקף הקריאה, סוג ההערות ואופן הטיפול בשאלות שיעלו.

לפי ההסבר באתר Ali Ventures, עריכה התפתחותית היא בחינה של התמונה הכוללת, ועושים אותה אחרי שערכתם את הטיוטה בעצמכם ולפני שלבי העריכה המפורטים. עריכת שורות והגהת תוכן נקראות לעיתים בשם אחד, וההגהה האחרונה נעשית רק כשהכתב מוכן לגמרי. לכן בדקו מה כלול בשירות המוצע, גם אם השם שלו מוכר לכם. ההסבר על סוגי העריכה הוא הבסיס להבחנות שבטבלה.

לפני מסירת כתב היד, עברו על רשימת ההשלמה:

• כל הפרקים שתכננתם קיימים, או שהחלטתם במפורש לוותר עליהם.
• סימוני הבדיקה נאספו לרשימה והחוסרים גלויים לעורך.
• המקורות וההקלטות מסודרים כך שתוכלו לאתר אותם.
• שמות, מונחים וציר הזמן נבדקו לעקביות בתוך הספר.
• נשמר עותק של הגרסה שנמסרה, בנפרד מעותק העבודה.

אם אתם מתכוונים לפנות להוצאה או לסוכנות, קראו את הנחיות ההגשה שלהן לפני הכנת החומרים. הסוכנות קרוליין דייווידסון, למשל, מבקשת בהצעת ספר עיון גם פרקים ראשונים (בערך 50 עמודים, אם אפשר), תקציר פרקים והערכת קהל. זו דוגמה לדרישה של סוכנות מסוימת; את חבילת ההגשה שלכם התאימו לכתובת שאליה אתם פונים.